מטופלים שמגיעים לייעוץ לקראת שתל דנטלי באזור האחורי של הלסת העליונה, בדרך כלל מופתעים לשמוע על שלב נוסף שלא תכננו: הרמת סינוס. זה הליך נפרד שדורש זמן, השקעה כספית והחלמה משלו, אבל בלעדיו, השתל פשוט לא יחזיק לאורך זמן ויכשל תוך חודשים.
הסיבה היא אנטומית. הלסת העליונה מכילה חלל אוויר גדול שנקרא הסינוס המקסילרי, וכאשר חסרות שיניים באזור הזה למשך זמן, עצם הלסת נספגת ומתקצרת. התוצאה היא שכבת עצם דקה מדי שלא יכולה להחזיק שתל ברמה הנדרשת, ולכן צריך לבנות אותה מחדש לפני שמתחילים לשתול.
הרמת סינוס סגורה
יש שתי שיטות עיקריות להרמת סינוס: פתוחה וסגורה. הסגורה נחשבת פחות פולשנית, מתאימה כשהמטופל זקוק לתוספת קטנה של עצם, ומתבצעת במקביל לשתילת השתל באותו ביקור. אין צורך בפתיחת חלון נפרד בעצם הלסת, וההחלמה מהירה הרבה יותר.
הגישה הסגורה מתאימה בעיקר כשהעצם הקיימת היא לפחות 5 עד 6 מילימטרים. כשהעצם דקה מזה, צריך לעבור לגישה הפתוחה, שמאפשרת תוספת משמעותית יותר אבל מורכבת יותר ודורשת זמן החלמה ארוך יותר. ההחלטה נופלת לאחר בדיקת הדמיה תלת-ממדית שמראה בדיוק את מבנה העצם.
הרמת סינוס סגורה מתבצעת תחת הרדמה מקומית בלבד ברוב המקרים, והמטופל יכול לחזור לפעילות שגרתית בתוך יום או יומיים. הסיכון לסיבוכים נמוך משמעותית מהגישה הפתוחה, וזה הופך אותה לאופציה המועדפת כשהאנטומיה מאפשרת זאת.
ג'ל עצם
החומרים שמשמשים לבניית העצם החדשה התפתחו דרמטית בעשור האחרון. במקום השתלת עצם מאזור אחר בגוף, שהייתה הסטנדרט עד לפני שנים לא רבות, היום עובדים עם חומרים ביו-תואמים שמייצרים אפקט דומה בלי הצורך בהליך נוסף. זה חוסך זמן ניתוח, מקטין סיבוכים, ומוריד עלות.
החומרים הללו מגיעים בכמה צורות: גרגרים, חתיכות וג'ל. הג'ל הוא הצורה המתקדמת ביותר, ומאפשר התאמה מדויקת לחלל שצריך למלא. הוא מתקשה בהדרגה ומתחלף בעצם אמיתית של המטופל בתהליך שאורך כמה חודשים, ובסופו של דבר נוצרת עצם זהה לחלוטין לעצם המקורית מבחינה תפקודית.
איכות החומר הסופי תלויה מאוד בבחירה המקצועית. יש הבדלים גדולים בין יצרנים שונים, בין סוגי חומרים שונים, ובין שיטות עבודה שונות. רופא מנוסה ידע איזה חומר מתאים לכל מקרה ספציפי, ולא יציע פתרון אחיד לכל המטופלים. השאלה לגבי החומר הספציפי שיעבדו איתו היא לגיטימית לחלוטין לפני שמתחילים.
שיתול קרקעי
המונח מתייחס לגישה שבה השתל ממוקם בעומק העצם, ברמה הנמוכה ביותר האפשרית. הגישה הזו מתאימה במצבים שבהם יש מספיק עצם אבל הצורה שלה לא אופטימלית, או במצבים שבהם רוצים להשיג יציבות מירבית של השתל ברמה הקרקעית.
היתרון העיקרי הוא חוזק. כאשר השתל יושב עמוק בעצם, הוא נהנה מתמיכה מקסימלית, וההסתברות לכישלון לאורך זמן יורדת משמעותית. החסרון הוא שההליך מורכב יותר, דורש דיוק רב, ולא תמיד אפשרי מבחינה אנטומית.
חשוב להבין שלא כל מטופל מתאים לגישה הזו. במצבים שבהם העצם דקה או שאיכותה ירודה, צריך לשלב את הגישה עם הרמת סינוס ובניית עצם, ולעיתים גם להמתין כמה חודשים בין השלבים. בחירת הגישה הנכונה לכל מטופל היא אחת ההחלטות החשובות שהרופא מקבל בתכנון הטיפול, ויש לה השפעה ישירה על תוצאת הטיפול לטווח ארוך.
שיקום שיניים
הרמת סינוס היא לרוב לא מטרה בפני עצמה אלא שלב בתוך תהליך שיקום רחב יותר. מטופל שמגיע לטיפול בדרך כלל איבד מספר שיניים, לעיתים את כל השיניים בלסת העליונה, ורוצה לחזור לתפקוד מלא של לעיסה, דיבור וחיוך טבעי.
תכנון נכון של השיקום מתחיל הרבה לפני הניתוח הראשון. בודקים מה המצב הנוכחי, מה היעד הסופי, ומהם השלבים שיובילו לשם בצורה הטובה ביותר. לפעמים יש לפצל את הטיפול לכמה שלבים, ולפעמים אפשר לעשות הכל באותו זמן. ההחלטה תלויה במצב הגופני של המטופל, בתקציב ובלוח הזמנים שלו.
התהליך הכולל יכול להמשיך חצי שנה עד שנה, אבל התוצאה הסופית היא שיניים שמרגישות ומתפקדות כמו שיניים טבעיות, ושמחזיקות עשרות שנים. זו השקעה משמעותית, אבל מבחינת איכות חיים, ההחזר על ההשקעה הוא בין הגבוהים שיש בעולם הרפואה. מטופלים מדווחים על שיפור דרמטי בביטחון העצמי ובפעולות יומיומיות שלקחו כמובן מאליו פעם.
לסיכום
הרמת סינוס היא לא הליך פשוט אבל היא הליך מבוסס, בטוח ויעיל כשמתבצע אצל רופא מנוסה. מטופלים שעוברים אותו ומגיעים לתוצאה הסופית, בדרך כלל מתחרטים רק על דבר אחד: שלא עשו את זה קודם. כדאי להתייעץ עם כמה רופאים, לראות תמונות של מקרים דומים, ולוודא שהתוכנית הכוללת ברורה ומפורטת לפני שמתחילים. בחירה נכונה של הרופא תשפיע על התוצאה לא פחות מהציוד והחומרים, ולכן זה השלב הראשון שצריך להשקיע בו זמן.
